- מרוד
- מָרוּדm. (יָרַד; cmp. יָרוּד), הַמָּ׳ the lowest, youngest. Gen. R. s. 23, beg. המ׳ שבכולם Ar. s. v. המרוד (ed. הבָּרוּר שבהם).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
מרוד — adj. מדוכא, נחות, ירוד, אומלל, מסכן, בזוי, עלוב, נקלה, מעורר רחמים, פחות, פחות ערך, פחות דרגה, נחשל, מסכן, מר נפש, שרוי במצוקה, סובל, חסר כ … אוצר עברית
עני מרוד — חסר כול, רעב ללחם {{}} … אוצר עברית
אין לו פרוטה לפרטה — עני מרוד, חסר כל, רעב ללחם {{}} … אוצר עברית
דל וריק — עני מרוד, חסר כול, דלפון {{}} … אוצר עברית
דלפון — עני, עני מרוד, אביון, דל, רש, מחזר על הפתחי … אוצר עברית
לא ראה צורת מטבע מימיו — עני מרוד, חסר כול {{}} … אוצר עברית
נובר באשפתות — עני מרוד, חסר כול, מסכן, רעב ללחם {{}} … אוצר עברית